© 2018 by Ofri Paz, OhsoFRee. Proudly created with Wix.com.

עופרי פז | עיצוב פנים וכתיבת תוכן | ישראל

חופשה באיטליה #3 - היילייטס

July 14, 2017

אומרים ששום דבר לא מושלם, אבל אם אסכם בקצרה את החופשה האיטלקית ממנה חזרנו כבר לפני לא מעט זמן, אגיד שהייתה מושלמת. היא באה בזמן הנכון, זכינו למזג אוויר מעולה והיה בה מינון מוצלח במיוחד של אווירה, אוכל, יין, נוף, ים, ערים ורומנטיקה. את השלמות הזו מרכיבים הרבה רגעים קטנים, שבילים נסתרים ואטרקציות מפתיעות שבסופו של דבר הופכים את הטיול מסתם כיף למשהו מיוחד, לחוויה שזוכרים לאורך זמן. בפוסט הראשון כתבתי באופן כללי על הטיול ועל המסלול שלנו ואת הפוסט השני הקדשתי כולו לאוכל ולשתייה. הפוסט הנוכחי, והאחרון בסדרה (עד לפעם הבאה), יעסוק בהפתעות הקטנות שבדרך, במקומות הבלתי צפויים שהפכו להיות בסופו של דבר ההיילייטס של הטיול.

 

מבנה Fondazione Giangiacomo Feltrinelli במילאנו

למבנה הזה במילאנו הגענו בזכות התערוכה של חברת Cassina, שהקימה בו מיצג שאצרה המעצבת פטריסיה אורקיולה. המיצג עצמו היה חביב, לא עוצר נשימה ולא מעורר השראה, אלא נחמד ואסתטי. מה שכן תפס את תשומת ליבנו היה המבנה עצמו, שתכננן משרד האדריכלים השבדי Herzog & de Meuron. שימו לב לשילובי החומרים, לפרטים, למפגשים של האלמנטים השונים ולגיאומטריה שנוצרת. רק בשביל זה היה שווה להגיע.

 

 

 

 

 

 

 

 

סטיילינג במיצג של Se

המיצג של חברת הריהוט האירופאית התקיים בגלריה Rossana Orlandi והיה מחולק לחדרים שונים, כל אחד מהם מעוצב יפה יותר מהשני. נתחיל בזה שהרהיטים עצמם נוטפי שיק וטעם טוב, נמשיך בצבעוניות המיוחדת ששולבה בצורה מוצלחת במיוחד בחלל הגלריה הקיים ונסיים בסטיילינג המשובח שעושה חשק פשוט להעתיק את החללים האלו כפי שהם.

 

 

 

 

 

קניות ב-Flying Tiger

הפעם הראשונה בה נתקלתי בסניף של הרשת היתה בלונדון בביקור האחרון שלנו שם ונהניתי להסתובב בין המדפים הצבעוניים שעמוסים בכל טוב. בטיול הנוכחי לאיטליה לא עשינו קניות כמעט בכלל וגם נכנסנו למעט מאוד חנויות, אבל על הסניפים של טייגר לא ויתרנו. נתקלנו בכמה סניפים ובכולם עשינו סיבוב. יש ברשת משהו מאוד נגיש וכיפי ויחד עם זאת יש הרבה מוצרים יפים שהייתי מאמצת לעצמי וללקוחות שלי. כשאתם בחו"ל - אל תוותרו.

 

 

 

 

מקלחת בדירת airbnb בנאפולי

בטיול הזה ישנו בארבע דירות airbnb, כל אחת שונה ומגניבה בדרכה, אבל הדירה הזו בנאפולי הייתה השווה ביותר. המארח היה צעיר וחביב, היא הייתה נוחה ומרווחת, ממוקמת באזור מעולה והיו בה נשנושי ופינוקים קטנים שהיה לנו כיף לקחת איתנו ליום שלם של סיורים בחוץ. אבל השיא כאן היה המקלחון, שמאובזר במערכת של תאורה וסאונד והפך את המקלחת בסוף היום למצחיקה במיוחד. דמיינו את עצמכם בסוף יום טיול, נכנסים למקלחת ושומעים שיר של סלין דיון בעודכם מסתבנים. אין ספק שזה רגע שזוכרים.

 

 

Castel dell'Ovo בנאפולי

אם כבר הגעתם עד לאזור הזה של העיר אז כדאי לקפוץ לבקר גם במצודה עצמה, היא משקיפה על העיר ומספקת נוף מקסים אליה ולים. אנחנו הגענו לכאן לקראת סוף היום וקיבלנו שמש נמוכה וחיננית, הפסקה טובה ונעימה מהרעש של העיר.

 

 

 

 

 

הפסלים בפומפיי

כבר בשלבים מוקדמים של תכנון הטיול ידענו שלא נוותר על ביקור בפומפיי אבל לא ידענו ממש למה לצפות. התחלנו ללכת בשטח הענק, חלק מהאזורים דיברו אלינו יותר וחלק פחות אבל משהו באופי התיירותי של המקום השאיר אותנו קצת אדישים, עד שהגענו לאזור שבו מוקמו פסלי הברונזה של Igor Mitoraj, בתערוכה שהייתה אמורה להיות זמנית אבל בינתיים ניצבת איתנה במקום. הפסלים מרשימים אחד אחד ואתר המורשת מעניין בפני עצמו, אבל החיבור ביניהם באמת יוצא דופן ועוצמתי.

 

 

 

 

 

 

טקס דתי בעיירה Meta

לעיירה הזו הגענו במקרה בזכות הדירה בה ישנו. המארחת הצעירה שקיבלה את פנינו כתבה לנו מראש, קצת אחרי שביצענו את ההזמנה, כי בלילה שאנחנו מגיעים יש אירוע מקומי מאוד חשוב שהדרכים יהיו סגורות לכבודו והמליצה לנו להגיע מוקדם. כך עשינו, כשהגענו הסבירה לנו את מהות הטקס, הקשר שלו לחג הפסחא (שנחגג יום לאחר מכן) והציע שנצא לראות את המאורע. חוויה בהחלט מעניינת ומיוחדת שלא יוצא לנו לראות כל יום.

 

 

 

 

טעימות של חומץ בלסמי בסורנטו

כפי שציינתי, לא עשינו הרבה קניות בחופשה הזו. אבל אחרי כמה פעמים שאכלנו סלטים קלילים ופוקאצ'ות טריות עם חומץ בלסמי מקומי איכותי, החלטנו שאנחנו לא חוזרים ארצה בלי בקבוק. לקראת סוף היום בסורנטו, בעודנו הולכים באחת הסמטאות הצרות, הגענו לחנות הזו, שמלאה בכל טוב - שוקולד, שמן זית, סוכריות וכמובן גם חומץ בלסמי, הכל בייצור מקומי. המוכר האדיב הסביר לנו על סוגי החומץ ונתן לנו לטעום בנדיבות. כמובן שיצאנו עם שקית מלאה, לעצמנו ומתנות למי שנשאר בארץ.

 

 

 

 

 

שייט בקאפרי

קאפרי הוא אי מאוד מתויר, הגענו אליו בתחילת העונה אבל בסוף שבוע, כך שהוא היה מלא גם במטיילים מקומיים. המארחת שלנו ב-Meta ציינה בפנינו כי לא כדאי לפספס את השייט סביב האי ולכן ידענו שזה הדבר הראשון שנעשה כשנרד מהמעבורת. הסיור אינו זול אבל בהחלט שווה כל יורו. האי מרהיב, המים צלולים האווירה קסומה ורומנטית. למערה הכחולה המפורסמת לא נכנסנו, היה תור של כשעה וחצי כדי להיכנס והחלטנו לוותר כדי להספיק לבקר באי עצמו.

 

 

 

 

 

שביל להולכי רגל מאנה קאפרי לכיוון הנמל

כפי שציינתי בפוסט הראשון בסדרה, מאוד אהבנו את אנה קאפרי, הפחות מתוירת, בזכות רחובותיה השקטים. אחרי שעלינו אליה במונית, החלטנו לחסוך בדרך חזרה ולחכות לאוטובוס. האוטובוסים באי הם למעשה מיניבוסים קטנים ובשעות העומס התורים ארוכים. התחלנו לחכות ותוך כדי בדקנו בגוגל מאפס כמה זמן אמורה לקחת הדרך מטה ברגל, ראינו שזה כחצי שעה, זמן סביר בהחלט כשהדרך כולה בירידה. כך יצא שגילינו במקרה דרך מדהימה ביופייה, צלע ההר מצד אחד, הנוף לים, לקאפרי ולנמל מצד שני, נוף עוצר נשימה בכל סיבוב. מוסר ההשכל - לפעמים שווה ללכת ברגל.

 

 

 

 

שביל לאורך החוף של פוזיטנו

שביל נוסף שגילינו במקרה. משום מה הוא לא הופיע בכל המדריכים שקראנו לפני כן, אבל האינסטינקטים שלנו הובילו אותנו לכיוון והרווחנו בגדול. הוא מתחיל מהחוף של העיר פוזיטנו, סביבו מתרכזות הרבה מסעדות וחנויות ומאפשר הצצה לעיר, לים ולחופים מכיוונים שונים ומגלה הרבה פינות נסתרות וחופים קטנים ומבודדים.  

 

 

 

 

 

מוזיאון הנייר באמאלפי

בטיול הנוכחי שילבנו יחסית מעט אטרקציות ומוזיאונים וברובו שוטטנו ברחבי הערים והעיירות בהן ביקרנו. באמאלפי היה לנו יום שלם, מספיק כדי לכסות את האזור המתויר של העיר כמעט מקצה לקצה. ממרכז העיר התקדמנו עם הגב לים והגענו למוזיאון הנייר, נכנסנו כדי לראות במה מדובר וגילינו שהסיור עולה כמה יורואים בודדים. קיבלנו סיור מודרך זוגי עם מדריכה נחמדה, כיפי בהחלט לכל מי שאוהב מוצרי נייר ומתעניין בתהליכי ייצור ובבתי מלאכה למיניהם.

 

 

 

 

 

הנוף

הנוף היה ללא ספק אחד הכוכבים של הטיול הזה. יערות והרים מצד אחד וים מהצד השני, ביניהם ערים קטנות, צפופות ורומנטיות. הנסיעה לאורך חוף אמאלפי היתה מרהיבה, אך השיא הגיע בעיירה רוולו, שממוקמת גבוה על ההר. הדירה שלנו שם השקיפה לנוף בלתי נתפס, כזה שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. גם הדרך מרוולו צפונה, לכיוון נאפולי ורומא הפתיעה אותנו לטובה, מדובר בדרך הררית מתפתלת עם נוף ירוק ומרענן מסביב. אם אתם כאן, שווה להקדיש זמן גם לצד הזה של הנסיעה כדי להספיק לעצור בדרך ולהנות מהנוף.

 

 

 

ולקינוח - גלידה מול הים

שמה של הגלידה האיטלקית הולך לפניה, אבל הטעם שלה עוד יותר טוב כאשר אוכלים אותה מול הים. כמה וכמה פעמים ויתרנו על טירמיסו במסעדה כדי למצוא גלידרייה טובה ולהנות מעוד קצת ים. הישיבה הנינוחה, הגלידה הקרירה והים הכחול. מה צריך יותר?!

 

 

יש לכם עוד המלצות לטיול בדרום איטליה? שתפו אותי בתגובות!

 

ואם פספסתם את הפרקים הקודמים - ליחצו כאן וכאן.

 

 

 

Please reload

Please reload