ג' זה גודל


גדלים, מידות ופרופורציות. אי אפשר לדבר על תכנון ועיצוב בלי להתייחס אליהם.

אנחנו מתייחסים לשטח הדירה או החלל, לגודל של כל אלמנט, לגובה התקרה, לכמות הפתחים, למספר כיווני האוויר ולעוד ועוד עובדות ונתונים שבסופו של דבר משפיעים, בצורה כזו או אחרת, על מרחב המחייה שלנו, על ההתנהלות שלנו בחלל ועל התחושה בו. בפוסט אחד אי אפשר להתייחס לכל הנתונים של גודל החלל והאלמנטים שבו, לכן החלטתי להתמקד בנושא ספציפי - פרופורציות.

תיכנסו לפרופורציה

בפגישות ובשיחות עם לקוחות אני מוצאת את עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שאסתטיקה זה עניין של פרופורציה.

מה זה בעצם אומר?

פרופורציה היא היחס של האלמנטים אחד לעומת השני.

גובה אלמנט ביחס לרוחבו ועומקו, גובה של אלמנט אחד ביחס לאחרים בחלל וגובהו של אותו אלמנט ביחס לגובה התקרה, למשל.

בלימודי עיצוב, אדריכלות ואמנות מזכירים כמעט תמיד את יחס הזהב, פרופורציה שהוגדרה כמושלמת ונחקרת כבר מאות (אם לא אלפי) שנים. ניתן למצוא את היחס הזה, 1.618 ליתר דיוק, באלמנטים שונים בטבע ומתוך הרצון של האדם לייצר אסתטיקה מושלמת, הוא החל ליישם את אותו יחס גם באדריכלות ובאמנות. היחס הזה משמעותי כל כך בתרבות ובתפיסה שלנו, שמחקרים גילו שאנו תופסים אנשים כיפים יותר או פחות לפי הפרופורציה של האיברים השונים בפנים שלהם והמרחקים ביניהם. ככל שהערך מתקרב ליחס הזהב אז האדם ייתפס בעינינו כיפה יותר.

אפשר לנתח את היחס הזה שעות ארוכות ולהדגים אותו באינסוף צמחים, בעלי חיים, יצירות אמנות, מבנים אדריכליים וכוכבי קולנוע, אבל מה שחשוב לי שתזכרו מכל זה, היא המשמעות הענקית של הפרופורציה בין אלמנטים כמשפיעה על המראה, העיצוב והאסתטיקה של החלל וגם על התחושה בו.

כלי למדידת יחס הזהב, areaware.com

אבל מה עם טעם אישי?

אז נכון, לחשוב שאסתטיקה היא עניין מתמטי ומספרי ולא תחושת בטן או טעם אישי היא קצת מבאסת ואולי גם מבלבלת עבור חלקכם, אבל בעיני הם לא סותרים אחד את השני אלא משלימים, כמו שני צדדים של אותו מטבע. אם אנחנו אוהבים עיצוב מסוים, אז כנראה שאנחנו מגיבים גם ליחס המתמטי שבין האלמנטים שמרכיבים אותו וגם למידת ההתאמה של הצבעים, המרקמים והשפה העיצובית שלו לטעם האישי שלנו. השילוב שלהם ביחד יגרמו לנו להתאהב ברהיט הזה או להרגיש בנוח בחלל שאנו נמצאים בו.

איך מיישמים את כל זה בעיצוב חלל?

בטח שאני לא מתכוונת שתעשו חישובי פרופורציות ויחסים לפני שאתם מתכננים, מעצבים ומלבישים את החלל שלכם, ואני ממש לא חושבת שאתם צריכים לקבוע את המידות של כל הרהיטים, האביזרים והחדרים שלכם לפי יחס הזהב. בכל זאת, ברגע שמבינים את המשמעות של פרופורציות על התוצאה הסופית, אפשר להקדיש לה מחשבה לפני שמקבלים החלטות וכך בסופו של דבר ליצור תחושה נעימה, מזמינה וכיפית בחלל. וזה מה שהרי כולנו בסופו של דבר רוצים, לא?

למרות שצריך לבחון כל חלל לגופו, לפי הגודל והמבנה שלו, הנה ארבע המלצות שכדאי לכם מאוד לבחון כשאתם ניגשים לעיצוב:

מקיר לקיר

לפעמים זה מתוך רצון לנצל את החלל באופן מקסימלי, לפעמים מתוך אהבה לאסתטיקה המודרנית והנקייה שהמראה הזה יוצר ולפעמים זה שילוב של השניים, אבל בעיני, לא בכל מצב האלמנט צריך להגיע מקצה אחד של הקיר לקצהו השני. יש מקרים שבהם הדיוק הזה הוא נכון, הוא יפה והוא מגדיל את החלל, כמו למשל במקרה של ספריות גדולות, של ארונות קיר או של יחידות מטבח. אבל לפעמים עדיף להשאיר לאלמנט או לרהיט רווח קטן מכל צד ולתת לו לנשום. זה נכון בעיקר במקומות בהם אלמנט מסוים "מתנגש" עם אלמנט אחר, כמו למשל מדף ליד חלון, ארון כיור ליד זיגוג של מקלחון או ספה שניצבת בין שני קירות. לפעמים הניתוק הזה בין האלמנטים והרווח הקטן שנוצר ביניהם יוצרים תחושה מאוזנת ונכונה יותר, לעומת דחיסה של האובייקטים אחד ליד השני, שיכולה ליצור תחושה של חלל קטן וצפוף.

ארון כיור שדווקא לא מגיע מקצה לקצה

צילום: טל ניסים

הניתוק עושה את כל ההבדל במזנון המרחף הזה שעוצב ובוצע על ידי דני הנקר

צילום: הגר דופלט

תיישרו קו

כאשר כמה אלמנטים ניצבים זה לצד זה אני דוגלת בשתי גישות ובוחרת ביניהן לפי הצורך - שיהיו בדיוק באותו גובה או שיהיו שונים זה מזה בכוונה תחילה.

למה התכוונה המשוררת?

שצריך להחליט באופן מודע האם האלמנטים יישרו קו או שהם יהיו דווקא שונים זה מזה וייצרו מראה א-סימטרי מכוון.

כאשר המידות שלהם אחד ביחס לשני הן לא לכאן ולא לכאן, התוצאה נראית כמו טעות ואנו חשים בחוסר האיזון הזה. גם אם לא נדע לתאר בדיוק מה מפריע לנו בחלל, נרגיש בוודאות את הבלגן הויזואלי שנוצר.

לכן - אם ביכולתכם לשלוט במידות של הרהיטים, למשל לתכנן את גובה השידה בדיוק לפי גובה החלון או לתלות את המראה כך שתגיע בדיוק עד קו הגמר של חיפוי הקיר, אז לכו על זה, זה אוטומטית יוצר סדר הגיוני לאלמנטים המהותיים בחלל וזו לרוב האופציה הטובה והנכונה ביותר. אבל אם אתם מוגבלים למידות סטנדרטיות או למבנה שאינכם יכולים לשנות (למשל דירה שכורה) אז לכו דווקא על ההפך ותייצרו הפרשים של 10 ס"מ לפחות בין האלמנטים.

כאן בחרנו דווקא באלמנטים שונים זה מזה בכוונה תחילה למראה א-סימטרי

צילום: טל ניסים

בערך זה לא מספיק טוב

הסעיף שיכול לסכם את שני העקרונות שבאו לפניו הוא זה - תחליטו אם אתם הולכים על מראה סימטרי או א-סימטרי, ולכו עם זה עד הסוף, במודע ובכוונה תחילה. באופן עקרוני אנחנו מתוכנתים לאהוב ולהעריך סימטריה. תחשבו למשל על כל המבנים הקלאסיים של יוון ורומא ועל כל הכנסיות שאתם מכירים. יחד עם זאת, רבים מעדיפים דווקא לשבור את הסימטריה המובנת מאליה ולייצר מראה חופשי יותר, ביניהם גם אני, ברוב המקרים. למשל בצד אחד של המיטה הזוגית למקם שרפרף קטן ובצד השני שידה גבוהה יותר, לעצב קיר גלריה של תמונות שתלויות במראה של בלגן מאורגן או לתכנן ספרייה עם מדפים בגדלים, בגבהים ובצבעים שונים.

שתי הגישות מקובלות וזה מאוד תלוי בטעם ובסגנון האישי שלכם, אבל חשוב לזכור להיות מדויקים - אם אתם הולכים על סימטריה אז שהאלמנטים יהיו זהים זה לזה ואם על א-סימטריה אז לשמור על מידות ומרחקים נכונים שמדגישים את המבנה המעניין שאתם יוצרים ולא נראים כמו טעות מבאסת.

ספרייה שתכננתי בעיצוב א-סימטרי

צילום: טל ניסים

תלמדו מעליסה

עליסה בארץ הפלאות למדה על בשרה את המשמעות של להיות קטנה או גדולה מדי ביחס לעולם שסביבה. כפי שאנו מרגישים הכי בנוח בחללים בגודל מסוים, כפי שנרגיש קטנים ואפסיים בחללים גדולים מדי, או דווקא כמו פיל בחנות חרסינה בחללים קטנים וצפופים מדי, כך גם צריך להתאים גם את האלמנטים בחלל לשטח הנתון. לפרופורציה שבין הרהיט לשטח שבו הוא עומד ולחלל שנוצר סביבו יש משמעות, ובמקרה הזה - יותר גדול הוא לאו דווקא יותר טוב. אובייקט קטן מדי יראה עלוב ומסכן בחלל שגדול עליו ואובייקט גדול מדי יעמיס ויכביד על חלל שקטן עליו, וזה ממש לא משנה כמה יפים, נוחים, מעוצבים ופונקציונאליים הם.

אם אתם מסתובבים בחנויות בלי מעצב, רצוי מאוד שיהיו לכם תמונות של החלל ומידות כלליות שלו כדי שהמוכרים בחנויות יוכלו לכוון אתכם לפריטים הנכונים.

ועוד טיפ קטן - הרבה פעמים שינוי קטן של מיקום הרהיטים בחלל יכול לעשות הבדל גדול. נסו למשל להעביר את הכורסה לצד השני של הסלון או להחליף בין פריטים שונים בבית ותבדקו אם התחושה והמראה משתפרים.

יש כזה דבר "גדול מדי"

מתוך הסרט עליסה בארץ הפלאות

גם אילת שירי יצרה בבלוג שלה "כתיבה ביתית" מעין אנציקלופדיה של עיצוב לה היא קראה "דקדוק ביתי".

מוזמנים לקפוץ ולקרוא את המחשבות והפרשנויות שלה על הא'-ב' של העיצוב ולהנות גם מפרינטבלס חינמיים!

© 2020 by Ofri Paz, OhsoFRee. Proudly created with Wix.com.

עופרי פז | עיצוב פנים וכתיבת תוכן