© 2018 by Ofri Paz, OhsoFRee. Proudly created with Wix.com.

עופרי פז | עיצוב פנים וכתיבת תוכן | ישראל

נשות הברזל | קפה עם אורלי בעלת וישס גלרי

January 11, 2018

על גלריה Vicious יצא לי לשמוע מכל מני קולגות ולקרוא בכל מני מגזינים, התאהבתי בפריטי הברזל שמאפיינים אותה במסגרת עבודה על כתבות למאקו ליבינג, אבל מאיזושהי סיבה לא יצא לי לבקר שם. לשמחתי התכתבות שגרתית ביני לבין אורלי בן סימון, מעצבת ובעלת הגלריה, הובילה אותי להרים את הכפפה, לארוז את הלפ-טופ בבוקר גשום ולנסוע לפגוש אותה בגלריה ביהוד, שחוגגת כבר שנה להיווסדה.

 

החלל שאורלי יצרה מרגיש כמו בית, יש בו סלון, פינת אוכל וחדר שינה ואנחנו ישבנו בפינת העבודה. אורלי קיבלה אותי בפנים מחייכות, בקפה טוב וברוגלך משובחים, כל זאת למרות שהיתה חולה באותו בוקר. בעודנו יושבות ומקשקשות גילינו שיש לנו כמה דברים במשותף, כמו האהבה למחול (אורלי רקדה בעבר בבת דור), החיבה הגדולה ללוחות השראה (על הסדנה החדשה שלי כבר שמעתם?) והאובססיה הלא קטנה לברזל. בחלל כולו ובפריטים שאורלי מעצבת ומייצרת יש איזון מושלם בין התעשייתי, המחוספס והכביכול "לא מושלם" לבין מראה מאוד מוקפד ואיכותי, הסגנון הזה הוא פחות או יותר החלום הרטוב שלי והייתי מאמצת לחיק ביתי הפרטי הרבה רהיטים ואביזרים משם.

 

 

 

 

 

ספרי מה את עושה במשפט אחד - "מעצבת ובעלת גלריה לעיצוב וייצור רהיטים."


ובקצת יותר מילים: "כשרציתי לעצב לעצמי את המשרד רציתי שהוא יראה כמו בית, כשהפרויקט התחיל לרקום עור וגידים ראיתי שאני לא מוצאת רהיטים לבית הזה והבנתי שאצטרך לעצב ולייצר אותם בעצמי. חברתי למעצבת מוצר טל שורץ-דינס, כל אחת הביאה את הידע ואת העולמות שלה ויחד עיצבנו את הקולקציה הראשונית של הגלריה. יחד רקמנו רעיונות ואז היה צריך ליישם אותם, לבחור בעלי מלאכה, להתעסק בגימורים ובהצעות מחיר ולהבין איך הדברים עובדים.

 

כיום במסגרת הגלריה אני מספקת שירות של הלבשת בתים ושל עיצוב וייצור רהיטים, מוצגת כאן קולקציה שאפשר לרכוש כפי שהיא עם התאמות ושינויים וגם אפשר לייצר ריהוט ייחודי לפי בקשות, חלומות ורעיונות של לקוחות, בנוסף יש כאן אביזרים משלימים של מעצבים ואמנים ישראלים. מתוך השיח שנוצר עם הלקוחות אני תופרת להם משהו שיתאים להם בדיוק ומקפידה להשאיר את החותם של השפה האישית שלי על כל רהיט."  

 

 

 

 

הברזל מאוד נוכח בחלל ובקולקציה של אורלי כך שהייתי חייבת לשאול אותה על התחושות שלה לגבי החומר הזה - "לא היתה כאן החלטה מודעת לעצב קולקציה מברזל, אלא בעיקר משיכה רבת שנים לחומר, הוא מרתק ואיכשהו זה פשוט קרה.  אפשר לקחת אותו לכל מני כיוונים ולהוסיף טוויסט שיתאים מצד אחד למי שיש לו טעם מעודן יותר ומצד שני למי שאוהב תעשייתי וגולמי. אני אוהבת חומרים שמתיישנים, את החספוס ואת היופי שבחוסר השלמות וגם את עבודת היד שכרוכה בייצור בברזל."

איך הגעת לתחום? "עשיתי תואר בפסיכולוגיה ובחינוך ולמדתי ועיצוב פנים במסגרת המכללה ללימודי חוץ של הטכניון 'דיפלומה'. התנסיתי בהמון תחומים של עיצוב במהלך הדרך, התחלתי מעיצוב תפאורה לפרסומות שזה "המיץ" של הסטיילינג, מגיעים לאולפן ריק וצריך להקים עולם שלם מאפס. עובדים עם רפרנסים של תקופות וסגנונות והכל קורה בשבוע. לאחר מכן התמחיתי גם בעיצוב חלונות ראווה, במיצוב מסחרי (Visual merchandising) ובהלבשת בתים, כאשר במסגרת הפרויקטים הייתי צריכה גם לעצב רהיטים. המטרה שלי היא ליצור משהו יותר קונספטואלי, מעין שפה שעוברת דרך החללים ושוזרת אותם למשהו מהודק, לכן גם פה לא הסתפקתי בהצגת רהיטים אלא רציתי ליצור חלל שמרגיש כמו בית ושהשפה עוברת דרך כל פריט."

 

 

 

 

 

מאיפה את שואבת השראה? "מהכל. זו יכולה להיות עבודת אמנות שראיתי והזכירה לי תקופה ואני אתחיל לחקור אותה. זה יכול להיות מהטבע, אני עושה הליכה בשדות ורואה למשל פרחים יבשים ומשם מקבלת עוד רעיון. זה גם יכול להיות מתוך החלטה לשבת להסתכל על חומרים ולעשות תחקיר ממוקד, אם אני רואה שיש איזשהו רעיון או מוטיב שמלווה אותי ואני חוזרת עליו אז אני מתעמקת בו, מתייחסת אליו ובודקת איך אפשר לפתח אותו לקו מסוים או לרהיט שמקבל כל פעם אינטרפרטציה אחרת."

 

המליצי על משהו שעשה לך את זה לאחרונה: "התערוכה ז'ה טם רונית אלקבץ במוזיאון העיצוב בחולון מאוד מעוררת השראה. רונית היתה אישיות מאוד דרמטית, היא עשתה המון ולא פחדה לעשות דברים יוצאי דופן, היר לא חששה ללכת עד הסוף ורואים את זה בפרטים רבים בחייה ובבחירות שלה: באופן הלבוש שלה, בפרויקטים שהיא בחרה לעשות ובנאמנות לאמת האומנותית שלה."

מה את עושה כשההשראה לא מגיעה, כשאין רעיונות? "הרבה פעמים אני מדברת עם קולגות וחברות, מסתכלת על פרויקטים אחרים ואם אני רואה משהו שאני אוהבת אני מנסה להבין מה אני אוהבת בדבר הזה כדי לפענח את זה ולפעמים צריך לשחרר ולתת לדברים לעלות מעצמם."

 

 

 

 


איך את אוהבת לבלות כשיש לך יום חופש? "השנה האחרונה היתה כל כך אינטנסיבית, שנכון לתקופה זו אני מאוד אוהבת להיות בבית, להיכנס למיטה, לשים סדרת טראש ולא לעשות כלום. כמובן שאני אוהבת להיפגש עם חברות לזמן איכות של קשקשת נשית (או ליתר דיוק העצמה נשית) וללכת לתערוכות ולמקומות שמסקרנים אותי אבל כרגע הצורך הוא יותר להתכנס ולהרים רגליים."

מה את הכי אוהבת בעבודה? "שיש לי אפשרות ליצור וגם את המגע עם אנשים, את האפשרות להגשים להם חלומות ורצונות ולהיות נוכחת אל מול תחושת הסיפוק שבסוף."

מהו כלי העבודה הכי משמעותי עבורך? "עפרון. אני אוהבת לשרבט. הרבה פעמים אני אעדיף לקחת סרגל קנה מידה ועפרון ולעשות סקיצה ידנית ואחר כך להעביר אותה למחשב, יש בזה הרבה רגש. אוהבת גם לוחות השראה זה כלי שאני משתמשת בו, אני מדפיסה, גוזרת ומדביקה כמו פעם. אני אוהבת את המגע עם החומרים, זה ממש מרגש אותי, בשביל לוח השראה אחד ישבתי על הרצפה בערך עשר שעות וזה היה כיף, יש בזה משהו טיפולי שמחזיר אותנו לפעם."

 

 

 

מה החלום הגדול, הפסגה הבאה? "אני אמביוולנטית בעניין חלומות גדולים, מצד אחד הם הכרחיים ומגדילים ומצד שני הם קצת מפחידים, אריק בן הזוג שלי הוא זה שנותן לי בעיטה ודוחף אותי למים כדי שאלמד לשחות. יש לי שאיפה להשתתף בתערוכה במילאנו, להציג בעיר אחרת למשך שבוע. ושאיפה נוספת היא למצוא שותף לקידום המותג בניו יורק."

על מה את עובדת עכשיו? "יש הרבה לקוחות שאני עובדת על רהיטים עבורם, עובדת גם על דברים שהם שיווקיים שזה חלק בלתי נפרד מהעסק וזה אתגר מאוד גדול בשבילי כמעצבת ולא כאשת שיווק. יש לי פרויקט מעניין של הלבשת בית של לקוחה שבונה בית מאפס וגרה בחו"ל, זה הולך להיות כיף אמיתי. ויש גם שיתופי פעולה ליצירת מוצרים משלימים לקולקציה שלי שאוכל לשתף פרטים לגביהם רק בהמשך."

 

 

 

כדאי לכם מאוד להגיע לבקר את אורלי בגלריה וגם לעקוב אחריה בפייסבוק ובאינסטגרם.

 

 

 

Please reload

Please reload